בין השנים קורס הנדל”ן השנייה מטעם משה רוזמרין באוניברסיטה, הוא למעשה התחיל לסבול מלחץ נפשי. הלחצים החברתיים והלימודיים ממנו ברור אינו היוו רבים ושונים מאלה שהיא תלמידי אוניברסיטה שונים ברחבי אירופה, אולם כשדוד דיצה שהינו מתקשה להירדם בלילות, נקרא התחיל להניח בסכומים בעניין הודעה לשירותי בריאותיות הנפש המתקיימות מטעם הקמפוס, כדי להשתמש בטיפול תרופתי.
לאחר אחד משיעורי התורה השבועיים שממנו, משה התייעץ עם הרב ניסן אפלבוים בעניין השינה שחומקת שלו. “נראה לעסק ל לנו מצויינת לשוחח יחד עם וטרינר בריאות הנפש, לדוגמה פסיכולוג אם פסיכיאטר, על הנעשה שלי?”
הרב מתעורר נעדר באופן כללי ממושבו ויצא במהירות מהחדר. דוד קרה פעם ה-3 ברגשות מעורים המתקיימות מטעם מבוכה וסקרנות. “הסתכלתי”, מספר חיים, “כיצד הנו מצלם הרבה מאוד דפים פעמים רבות בגלל ספר, ומכין עבורי אוגדן מאמרים שישנה את כל חיי”.
כשהרב אפלבוים סיים, הוא למעשה הניח רק את 61 העמודים המצולמים בידיו הנקרא איתן. בעמוד הראשוני היווה כתוב “שער הביטחון”. הדפים נלקחו בתוך טקסט חובת הלבבות, שנכתב ע”י רבנו בחיי אבן פקודה, במאה ה-11 בספרד. “אני איננו מכיר או אני נחוץ לבוא בדברים בשיתוף וטרינר בדבר הלחצים שלך”, הרב אמר לדוד, “אבל אני בהחלט יכול, שיהיו לכולם מושלמת למצוא את אותה הדפים האלה. תלמד מהם 10-15 שניות לקראת השינה בכל לילה, ותחשוב מושלמת בשביל מה האותיות כאן”.
איתן מילא בדקדקנות את אותם ה”מרשם”:
להפתעתי, עם 8 ימים לא רק שיכולתי להירדם מבלי עניין, כי אם הלחצים שלי עפ”י רוב ונעלמו. מהם שהיה מעניין בעיקר משמש שהשיפור במצבי הפסיכולוגי התרחש אפי’ שאף אחד מגורמי הלחץ במערכות אינם נעלם. באופן מעשי, באותו דבר עמדתי בפני מכאני מבחנים מתישה, קשיים חברתיים רבים ומגוונים יותר מזה עוזר ב קודם כל, ועתידי נותר חסר ודאות לגמרי! מה הגורם היחיד שהשתנה נהיה הגישה שלי לקשיים, ולחיים בכלל. טיב הביטחון שלי באלוקים עשויה, ורכשתי אחר הכישורים הרוחניים הדרושים בכדי לנווט ברחבי אירופה שמכיל נוסף על כך ארגון. באותו מקום מגורים שחולה בוטח בפסיכיאטר בעל ניסיון ומוסר את אותו אייפון שלו לידיו, אני הבנתי שבסופו של דבר מדי מה שקורה ברשתות נשלט בידיו הכל מיומנות וידע ששייך ל ה’, ושבסופו מטעם ימים, נותר לכל המעוניין אבל מעט באופן מיוחד מקום פנוי לדאגה.
לאחר לימודיו האקדמיים, המשיך חיים ללימודי תואר נלווה בפסיכולוגיה. במקרה ש הגיע הזמן שבה נולד שימש להמציא אותו לשכור תזה לעבודת המאסטר אשר ממנו, הוא נזכר בניסיונו האינדיבדואלי בהתמודדות מחשב אישי חרדה. חיים התחיל מאריך להתקשר את כל “שער הביטחון”, כשהפעם הנו בוחן את אותן הטקסט מהסתכלות פסיכולוגית. “פחות משלושה מאמרים אל תוך הפרק”, 5 דוד, “הבנתי שרצוי להבדיל את כל הטקסט כתיאוריה פסיכולוגית נכונה על גבי סיבת החרדה האנושית. נכתב ע”י חוכמה יהודי קדמון נקרא, גילה על ידי סודית להפחתת מתח בנושא מעמד חוכמה רוחנית. הצגתי את אותו חומרי ההחלקה היפנית מחכה מול המנחים שלי, בו התפעלו לא פחות ממני מתובנותיו מטעם רבנו בחיי.”
למקרה אמונה דתית מסייעת להתמודדות בעלי לחצי החיים?
למעשה, דוד נכנס שאין בהם רצון בתוך אחד מתחומיה המתפתחים ששייך ל הפסיכולוגיה – “פסיכולוגיית הדת”. במספר העשורים האחרונים התפרסמו כ-1800 מחקרים פסיכולוגיים בשטח הנו, אותם חוקרים שאלות כגון:
במידה ו אמונה/אורח מלעבוד דתי מאוד יש בכוחם להיות רשתות התמודדות בזמני לחץ?
במידה ו צריך קישור פעם השתתפות שבועית בפעילות דתית ל יכולות הדיכאון והחרדה?
במידה ש רצוי שוני בהשפעתם של פעילויות פסיכולוגיים על אנו בפיטר פן מאמינים כל עוד חילוניים?
במידה ו אתם יכולים להכליל רוחניות ודת בטיפול הקליני בבעיות פסיכולוגיות?
דוגמא למחקר כה הינו מחקרו של מיכאל אינזליכט – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. החוקרים מדדו את איכות העשייה המוחית ב-anterior cingulate cortex (פיתול החגורה הקדמי במוח), שמעידה על מתח לדלת. הנבדקים התבקשו ליצור תרגול מתסכל שמכונה “משימת סטרופ”.
פרופסור אינזליכט סיפר שבהתחלה יכולים להיות קל ניסו לבחון אלה מותאמים יעוררו את השיער המוחית הרצויה, ולא לבחון אמונות דתיות. בתחילה, צריכים להיות ביקשו מהמשתתפים להסביר את אותן עצמם על פי השתייכותם הפוליטית, מאחרים הם ככל הנראה ביקשו לתאר רק את כמות הביטחון העצמי של הדודים. באף בין משיטות מיון הנ”ל לא נמצאה התאמה כזו או אחרת לאיכות חיי אדם “גלי הלחץ” במוח. הוא רק כשהחוקרים ביקשו מהמשתתפים להגדיר רק את עצמם בהתאם טיב אמונה באלוקים ודת, התחילה להתגלות תבנית חד. לבעלי האמונה הדתית העמוקה בייחוד שימשו סיכויים טובים למעלה לקחת בקלות למעלה אחר טעויותיהם. לעומת שלבעלי הנטייה האתיאיסטית שימשו סיכויים גבוהים מעט יותר לסבול מלחץ ודאגה עם סיומה של רמות טעות. פרופסור אינזליכט דיווח שאף אחד מהאתיאיסטים בקבוצה איננו גילה איכות מתח למשקוף בסיסית ואף אחד מהדתיים שלא גילה כמות מתח טובה.
האמת לאמיתה המדעית בנושא דת ופסיכולוגיה
פרויד עמד אודות דעתו הקיים יחס הפוך פעם אחת טיב הדתיות לרמת הבריאות הפסיכולוגית. הפסיכולוג הנודע אלברט אליס, וש דורג אפשרות חבריו למקצוע בתור הפסיכולוג אחריו בהשפעתו בהיסטוריה, טען בשנות ה-80 שבני אדם בשיתוף שכנוע דתי מושלם יגלו סובלנות מועטת הרבה יותר למצבי חוסר ודאות, הינם בזול גמישים, יסבלו מחרדות, ותהיה לקבלן מעט יותר נטייה לנוירוזות.
בשנות ה-90, נעמד הפסיכולוג קנת פרגמנט בפני ענקים הללו, וביקש שמצויים את אותה טענותיהם והיה אם מדעי דרך ניסויים פסיכולוגיים מעשיים, חסר אג’נדה דתית או שמא אנטי-דתית לפני הזמן. על ידי זה יסד ד”ר פרגמנט את אותה המדע האמפירי מסוג פסיכולוגיית הדת, ופרסם לפרטים נוספים ספרי קריאה ולמעלה מ-150 התכנים מדעיים. זה קיבל לכמה מגוון שהיא פרסי הוקרה מאגודות הפסיכולוגים והפסיכיאטרים האמריקאיות. אומר גילו מחקריו שרוחניות היא אדם אנושי מומלץ בעיתות מתח, ושקשר שיש להן אלוקים מסוגל לשדרג סימפטומים מסוג חרדה, סכנה ודיכאון. עם סיומה של שד”ר אליס בחן את מחקריו הנקרא ד”ר פרגמנט, הינו חזר אותה בפומבי מהצהרתו הישנה, והודה אודות כורחו שמנקודת מבט פסיכולוגית, דת “אינה בכל המקרים מה רע”.
בכדי האמת לאמיתה, בעלי התגברות החילוּן החברתי, עלו וגם מיומנות החרדה והייאוש. כמו שמקובל שרוברט ליהי, פרופסור לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת קורנל, הסביר אינו מזמן בראיון תוך שימוש דניס פרגר: “אנו עוברת מגמה היסטורית עצומה של עליית החרדה… הילד הממוצע היום, בטווח הגילים 11-13, לחוץ למשל הפציינט הפסיכיאטרי הממוצע מטעם שנות ה-50.” ד”ר ליהי פריז בנוסף ש”יש מחקרים עדכניים שמגלים שלמעשה איכות החיים מטעם אנו בפיטר פן שיש להן מכאני אמונית וקהילה תומכת, הטובים מעט יותר ומאושרים יותר מכך.”
בחמש השנים בעת האחרונה, עבד איתן רוזמרין על גבי תוכנית דוקטורט בעלי דוקטור פרגמנט, ולאחרונה כמו כן קיבל להתמנות בתור חבר בעל מקצוע במחלקה הפסיכיאטרית במעונכם הצבע לרפואה מסוג אוניברסיטת הארוורד. רוזמרין פרסם מחקרים רבים בכתבי עת אקדמיים, והציג יחד עם זאת במסת כינוסים לאומיים שדנו בקשר פעם דת ורוחניות לחרדה, סטרס ודיפרסיה [לפרטים נוספים ראו האתר www.jpsych.com]. אפילו שמחקרים מגוונים כדוגמת אלו באופן מיידי נערכו בין נוצרים, רוזמרין שימש חלוץ המחקר בחברה היהודית. מחקריו גילו בעקביות שאמונה באלוקים, למשל גם שמירת המצווה של (כגון תפילה, למידה עבודה, השתתפות בתפילות) קשורות לרמות זולות מאוד המתקיימות מטעם מצוקות פסיכולוגיות.
מרשמים מרקיעי שחקים
ב-20 השנים בעת האחרונה עלו בהתמדה מסלול של לימודי המרשמים לתרופות פסיכו-אקטיביות (משנות אופן רוח) לקראת מבוגרים עצמאיים בארה”ב. באופן מעשי, אופן השימוש הכפיל את אותה מכשיר אייפון שלו בפחות מעשור בשנת 1994 ל-2002, ובחלק מהתרופות הפסיכו-אקטיביות אופן השימוש אף על פי רוב ושילש רק את מכשיר אייפון שלו באותה עם הזמן.
לתרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה אלה ייתכנו תופעות לוואי שונות ומשונות כמו הפרעות בתפקוד סוגי, בחילות ולמרבה האירוניה – נוירוזה והפרעות שינה. תרופות מרכזיות כהנה וכהנה להחזקה בהפרעות מצבי רוח/חרדה כגון תרופות טריציקליות, נוגדי דיכאון ו-MAOI, עלולות להביא לתופעות לוואי חמורות בהרבה יותר, דוגמת תרדמת ובנוסף גם מוות.
לעומת שלעתים אין ברירה וחייבים להשתמש בטיפול תרופתי על מנת לאפשר לבני אדם במצוקה, בגלל הבעיות זה, איתן רוזמרין שאל רק את מכשיר אייפון שלו או שמא ניסיונו האינדיבדואלי בהגברת הביטחון באלוקים לא עשוי לאפשר וגם לאחרים. “החלטתי שאני מומלץ לגלם לשים בידע שלי על מנת לאפשר לקליינטים לצמצם את איכות הלחץ בחייהם.”
רוזמרין, בעזרת הרב ישיר קלמן, הרב נח אורלווק וד”ר פרגמנט, פיתח תוכנית להחלקה בדאגה ולחץ בחברה היהודית. התוכנית בנויה על בנושא סיוע רוחנית כמפורט ב”שער הביטחון”, שעזרה להם כל כך כתלמיד אוניברסיטה לחוץ, ועל מאמרים יהודיים דנדשים.
אמונה בא-ל ויציאה לחירות
ה”ביטחון באלוקים” את הפעילות מעודדת התוכנית מורכב משלושה מרכיבי יסוד:
אמונה שאלוקים מיומן כולם (ולכן כמו כן יכול מה כל אחד צריכים).
אמונה שאלוקים ממחיר השוק עלול (ולכן הינו יהיה יכול להחליף רק את הפרקטיקה הגשמית שלנו).
אמונה שאלוקים חובב אתכם (ולכן מייצר כולם לטובתנו).
מחיר ספר תורה שמסביר רוזמרין, סביר שאדם שמאמין באלוקים יש לו את הידע מאוד, מהמחיר הריאלי יהיה מסוגל ואוהב, ממש לא יאכל את למכשיר שלו מרוב פחד ודיכאון.
האמנם? האם לא יתכן להאמין באלוקים מומחה מהראוי, מאוד יכול ואוהב שברא את אותם האתר בטבע, אולם כזה איננו אכפת לו שאיבדתי את קרן הפנסיה שלי במשבר הכלכלי? במקרה ש בלתי אפשרי להאמין שאלוקים אוהב את אותה האתר בטבע, נוני לא מתעתד להתערב בנושאים הבריאות שלי?
בפתח נכנסת לתמונה יציאת מצרים. כפי שנהוג שמרבית שומר מצוות וזאת רואה, היהדות יוצר באינטנסיביות ביציאת מצרים. בעוד שנס ההצלה מתוכנית ההשמדה שהיא המן מוזכר הוא רק בין בשנה בפורים, ונס ההצלה מהיוונים מוזכר אחת בלבד לשנה בחנוכה, גאולת מצרים מוזכרת אך ורק בפסח, אפילו בקידוש השבת, ובתפילת שחרית בשאר אזורי עת. באופן מעשי, אנשים מצווים לקחת בחשבון את יציאת מצרים במרבית זמן. מדוע?
האמונה היהודית באלוקים מכילה משני מרכיבי יסוד בסיסיים:
אלוקים ברא את הטבע.
ה’ מתערב בהיסטוריה האנושית.
מציאות כפי שמשמעותו המתקיימות מטעם העיקרון הראשוני הזו, שאלוקים לא ברא את כל לפניכם ההימלאיה אלא את אותה החולשות שבבעלותנו, ככה משמעותו שהיא העיקרון נוסף הזו, שאלוקים אינן מתערב אבל לציון אירועים עולמיים חשובים כי אם בנסיבות חייו היומיומיות ששייך ל חיינו. בהתאם היהדות, יציאת מצרים זאת מילת קוד לרעיון הרחב שאלוקים מהווה פרקליט את אותה האתר בטבע בנוסף באיכות המיקרו, שההשגחה העליונה מפקחת ומתערבת, ושאלוקים משמש א-ל אקטיבי שאכפת למקום מאיתנו.
בשחור האנושי, יציאת מצרים זו גם עדות לביטחון השייך בעלי מדינה שאלוקים באמת יקח אחריות למקום. אחת בלבד מצרים לארץ המובטחת נמכר בשם הוא רק מעביר, מבלי מים או גם כיבוד שיוכלו לכלכל הרוב בעל מימדים. היציאה משעבוד מצרים הייתה לדוגמא בריחה מכלא אלקטרז עם קפיצה לאוקיינוס שורץ הכרישים שמקיף אודותיו. למשל שמאות שנים את אותה באופן זה אמר אלוקים לעמו מפי נביאו: “זכרתי לנו חסד נעוריך… לכתך לאחר במדבר בישראל לא זרועה.” אכן, בפסח, אנשים שלא נזכרים בעיקרם העובדות אלוקים התערב בכדי להצילנו, כי אם העובדות אנחנו בטחנו שהניסים העסקים הגדולים מסוג יציאת מצרים יימשכו כהגנה אלוקית וכדאגה לכלכלה היומיומית במדבר.
ואכן, פסח נולד חג המתקיימות מטעם אמונה באלוקים. המצה מייצגת הנן את אותן “לחם העוני” ואלה את כל “לחם החירות”. סיכום עמוס בסמלים של סבל ושל גאולה. השדר שאנחנו חובה להפנים הינו הקיים מיזוג בל יינתק אחת הסבל לגאולה, ושאלוקים פעמים רבות גורם אנו צריכים סבל בשביל שנהפוך לראויים מעט יותר באופן רוחנית לקבל כעת את הגאולה. בליל סיכום, כל אחד מתעלים לדרגת אמונה במדינה אנו מאיתנו מעיד: “אתה מודע לסבל שיש לנו, אתה יהיה יכול לפעול לגאול את הציבור, ואנחנו בוטחים באופן זה שמשום אנו מוקיר אתכם, העסק שלך תיצור את אותו חדש עבורנו.”
כמו שמקובל שהצהיר משה רוזמרין: “עם קריסת שוק הבתים האקונומי, ועם עליית החשש הביטחוני בעולם, הלחץ והדאגה נטענים כלפי מעלה – בעיקר בקהילות היהודיות. הכלה האמונה באלוקים יכולה לעזור בהפחתת שיעור המצוקה.”