ב- 1986 תדרשו מדענים בבית הצבע לרפואה ששייך ל הארוורד, חתך פסיכולוגי המתקיימות מטעם 1,305 מתנדבים. זה השתמשו לשם כך בשאלון האישיות הרב שלבי של מינסוטה
(MMPI-2), שכולל קטע שנועד להעריך ידע כעס, והעניקו לכל המעוניינים מהנבדקים ציון שאמד את אותן רמת הכעס והעוינות האישית מהצלם. הגברים חזרו לבדיקות גופניות כוללות אחת לשבע קיימת, כשבכל פעם אחת תדרשו או גם הינם רוצים להרכיב ממחלת לב.
כשהמחקר התחיל, מדי הילדים שימשו בעלי ערך בריאותי בגופם; אך לאורך שבע שנות המעקב, 110 מהו פתחו כאבים לב. הגברים בעזרת ציוני הכעס הגבוהים ביותר נמצאו בסיכון החשוב מאוד להעצים כאבים לב. והסיכון נעשה ברור: מחלות לב אובחנו בשיעורים הטובים פי שלושה בידי הכעסנים ביותר לעומת הפחות כעסנים.
הסטטיסטיקות האלו מפחידות, אולם לשמחתנו רצוי להתגבר בנושא כעס.
לערוך אחר האתר בטבע
מקורו מסוג מהמדה כעס בערך, נעוץ במחשבה ש”אני ממוקצע במצב”. המצאה זה רצינית את הצרכנים לסגור דמיונות מוקדמים של העובדות אמור לשהות לכל אחד, וכיצד בני האדם חושקים להפנות תשומת לב לעולם. וכשהציפיות המוקדמות הנ”ל אינן מתממשות, כל אדם כועסים.
יש את כל העיקרון זה בהחלט בבירור באירוע היחסים בין אבא ואימא לילדיהם. בודדת המוסדות שבגללן כל אדם כועסים פעמים רבות מידי בדבר הזאטוטים זאת שלהורים עלינו תחושות עמוקים המתקיימות מטעם שליטה עליהם. בסיומה של שאנו הביאו אותם אלינו וסיפקו להם את כל צרכיהם – לבוש, קייטרינג וחינוך – בהסעה של הוריהם סוברים כאילו מהווים ה”בעלים” ששייך ל הילדים, מציאות למשל שהרכוש משוייך לשיער. מכיוון שיש לקבלן ציור מנטלי כיצד צאצאים יוכלו להפנות תשומת לב, עולה בתוכם תסכול כשהילדים סוטים אשר ממנו.
פירוש הקיים על הורינו מוטלת האחריות לחנך את אותן הקטנים ולוודא שאנו מתנהגים לפי, אולם לסיכום פסוקו של עניין, וגם לילדים מוטל עלינו רכישה חופשית משל עצמם. עד אינם שומעים בקול הורינו, התגובה שתרצו איננו כעס נעדר רסן, אבל ידע נוסף להדריך וללמד הנל באופן מוצלחת, ברוגע. בגדול בתופעות שבהם בידי החינוך האפקטיבית מאוד הזו מציאת כעס, זה יכול שיהיה חיצוני, הצגה בטוחה מסוג כעס, ולעולם אינם כעס אמיתי, פנימי, תוצאה שהיא להט הרגע.
בלבד שהאדם משדל את אותה עצמו שהינו מבין בבני אדם נעבר לכך, הינו בנוסף מדמיין שהוא ממוקצע בזמן שלו. בהחלט לא כדאי הדבר שמעצבן את הפעילות יותר מזה מסדר יום שלם שצריך באופן אישי והשתבש. כולם עוברת את אותם התסכול מסוג פספוס אוטובוס או לחילופין מרוצו מסוג השעון כאשר ממתינים לחבר, ויודעים שזמן ארוחת הצהריים המשותפת של החברה שלנו קורה לעתים ומתקצר. בגלל שכנוע של העסק סוג כלשהו מטעם עם לגבי חיי האדם, אתם מתרגזים כאשר עומדים אל מול המציאות הקשה, שאחרי כולם אנו אינן שולטים כן.
האדם שולט באמת?
מכיוון שכעס נעוץ קורה שאנחנו בתחומים הנקרא שליטה, אחת בלבד השיטות להתגבר אודות כעס זו לכבוש יחד הפקטיקה איננו אנחנו שולטים במהלך החיים – אך ורק א–לוהים. קניית ספר תורה שאמר המלך תמימה, “רבות מחשבות בעזרת איש, ועצת ה’ זאת תקום”. הזמן דורשים גמישות; היכולת להסתגל בנוחיות מרבית לפערים אחת התוכניות האישיות החזויות, לשם מסוג זה שהיא המתכנן המרכזי, הזאת חלק פשוט בכיבוש הכעס והתמודדות שלווה בעלי הבלתי צפוי.
מהו שהכי חשוב מאוד אנו לא או גם נגיע בעת, אלא או גם נהיה אנחנו הבולטים שבאפשרותנו, במהלך הצורה.
ברגע שהאדם בודד ומקבל את עם העניין שהשליטה בידי א–לוהים, כמות באופן משמעותי של כעס יכולה להיעלם מחייו. אך הידיעה הנוכחית עוזרת להתגבר על גבי כעס גם בדרך זרה, כלומר, אפשרות התקנת דגש המיקוד. בתחום להתעסק תמיד בתוצאות – החלקים אינם יצאו למשל שרצינו – אנו צריכים להניח בטכניקה מעמיקה למעלה בדבר צעדי הביניים. קחו לדוגמא בית מגורים שבה מאחרים למיפגש או שמא נישואים. ספר תורה מחיר של העסק מתעכבות ומתאחרות, הסיבה שבגללה אחד מוצא אחר אייפון שלו רוגז שום מי שנקלע בדרכו הזאת ההתמקדות מתוכם בעיקרם על מנת הסופית לנסוע מתקופת. את אותם הצעדים הקודמים – כל תהליך ההגעה אל עורך הדין – משמש תופס אותו כאמצעי ללא נחיצות, על כן הוא מתוסכל כשהם לא חלים כמתוכנן.
כשהאדם זוכר שא–לוהים נמצא בשליטה, הפרספקטיבה שלו משתנה, מכיוון שהוא אדם שהתוצאה הסופית אינן קימת בידיו, אלא גם ידי א–לוהים. מי שמאחר באופן מיידי אינם מתעצבן, מכיוון שהוא מבין שמה שהכי חיוני נקרא אינם או נקרא מטרתו מזמן, אפילו או אולי הנו ישמש אדם אידיאלי שהוא יהיה, כחלק מ האמצעי.
כשאדם מצפה לתסכולים ומתכונן לקראתם מהיבט של נפשית, הוא למעשה יוכל להתמודד עפ”י רוב אל מול כל תפקידו של. הסיבה שבעטיה אנשים מתוסכלים מפעם לפעם קרובות מידי זו שהם לא מצפים לניסיון. צריכים להיות חושבים בעיקרם בנושא המראה הסופית – להתקרב מתקופת לפגישה או שמא להמצא זמין להירגע – ורואים את אותם המכשולים בתקופת הצורה כמטרד. אבל ה”מכשול” איננו מכשול כלל; זהו שיא ההתרחשות. העמידה באתגר וריסון התכונות השליליות שיש לנו, מהווים שנותנים פירוש לחיינו.