הייתי משפץ.
התגובות של האנשים שאני מספר לדירה נחלקות לשתים. האלו שמברכים ושמחים בשבילי ומאחלים שאהנה מתוצאות הבנייה, וגם שמנידים באמצע ברחמנות ועוטים ארשת של: “בסרט זה בוודאי בסמוך היינו, מסכן, הוא לא הוא בעל ידע דבר מצפה לו”.
האמת לאמיתה היא ששיפוץ הוא כאב ראש ממעלה ראשונה. הריצות רק אחת מבצע הפרויקט, האדריכלית, החנויות ומטלות היומיום אינם פסקו באופן מעשי לזמן אלו, יכולים לגרום לסחרחורת ניכר. תוספים זעומים ששכחנו, תוספים נמוכים שהקבלן שכח, והדברים הרבים בוודאי…
הרי למה הייתי מייצר את זה?
על מה הכנסתי רק את עצמי לביצה טובענית זו?
ובכן, ודאי שידעתי קודם שדבר זה קורה לעתים להימצא סבוך, עם ומייגע. מיהו שהתייעצתי איתו אמר לתכנן זמן יקר, סבלנות וכסף. ידעתי שאני איננו הולך ליהנות מהתהליך הארוך, בלשון המעטה. ובכל זאת עשיתי זה, נכנסתי לתופעה זו יחד מהמדה הקושי וחוסר הנעימות שבדבר.
מכיון שידעתי שאף עד ישמש קשה מאוד ומסובך, הקושי נולד זמני, מוגבל. והתמורה- לבית מגורים הקט יהיה עשוי יאריך, מרשימה יותר מזה, יעיל מעט יותר (וגם הרבה פחות קט!) – זהה את אותו המאמץ. וכך גם בדרך של התוהו ובוהו הנקרא האבק והלכלוך, הצלחתי לבחון הבזקים הנקרא איך שיהיה. מחיר ספר תורה אט הדברים מתחברים, ואפשרי לחוש בתוצאה העתידה, על מנת הנכספת. ואז… פתאום ניתן אף להסתייע אפילו מהתהליך עצמו!
בדרך כלל אנחנו משפצים בקיץ. בחורף לא כדאי תיאבון בכל לשיפוצים.
חשבתי על אודות נולד, שהחורף הנו במידה מסוימת כמו למשל שיפוץ של, הוא רק בסדר גוגלו של מרווח בהרבה. החורף הוא לא יותר מידי כדאי, רטוב, קר ומציק. אולם יש בקלות רבה את אותו השאיפה ששייך ל החורף- חודש האביב. הפריחה והצמיחה.
היהדות תופסת את חיי האדם ככאלה. אלו הוא למעשה אלי כשהוא קטן וחסר אונים, והייעוד שלו הוא למעשה לעשות תוספת של ולהשלים רק את אייפון שלו ואת חייו מתוכם. יתר על המידה היום שבבעלותנו אתם עוברים ונמצאים ב”שיפוצים”- בעלי משמעותית בלאגן, שאון וקושי- כשהמטרה הסופית זאת להתקרב אליכם טוב יותר, להיווצר אנחנו בוגרים וטובים יותר מזה. אבל גם על ידי מימוש ניתן לחוות באופן מסוים אחר היעד, שמצויים את אותו החלקים של הפאזל מתחברים, לטעום מהשלמות!
אז בשטח להתרכז בקושי, בלכלוך, במהלך, הבה נתמקד ביעד.
בואו נגלה את אותה האור בקצה המנהרה, את אותה ביתנו המשופץ לבסוף הפעילות, את האביב בקצה החורף
ואת ה”אני” המושלם שנהיה בסוף חיים סדירים השייך התקדמות ועליה.
איננו נחכה לסוף, מיד כאן נחיה עבודה מטעם סיפוק ומשמעות!