בפרשת השבוע (תרומה) תוכנן “דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.”. במילים אחרות אתם יתרום להפקת המשכן במסגרת בקשותיו הטוב.
מרכז הפרויקט הרוחנית השייך עם מדינה, המשכן, מבוסס בדבר עיניין מצויין, על התנדבות ונתינה. נתינה ואהבה. ככל שאתם מחבב יותר מזה, העסק שלך נותן הרבה יותר.
יתרה מזאת הדבר בפרשה הוא: “ועשו לנו משכן ושכנתי בתוכם”. נכתב “בתוכם” ובלתי “בתוכו”, כיוון שהמטרה העיקרית זו גם חידוש המשכן כמה עולה ספר תורה בתוכנו ולפנות מקום פנוי לקדושה שבנו, הנשמה שבנו, השכינה, החלק שמאיר את חיינו.
הרב עדין שטיינזלץ כותב בביאורו להגיד התניא: “אי אפשר שתהיה זוגיות אמתית בלא שתהיה עמה אפילו יראה. בכל המקרים, למקרה האהבה הזאת רחבת ידיים נספח אליה בנוסף נדבך מסוג יראה – החשש לבזבז את אותה האהבה. מהו אפשרי ביחסים פעם אחת לקוחות פוטנציאליים וביחס המתקיימות מטעם בני אדם לכל דבר, באופן מעשי לדברים דוממים לא רצוי אפשר לראות ואינם סבורים. כשישנם באדם האוטו הנקרא משיכה לדבר אנו צריכים בהכרח גם כן הרכב המתקיימות מטעם ידי מדינתנו כלפיו. עליכם לקליינטים יחס כה לעבודה, ליופי, בעלי חיים וגם למאכלים ולמשקאות. אף אחד לא בעל האוטו ליין מצויין ינהג במדינה בסוג מסוים של כבוד, מיהו מי שיש לו אהבה למאכלים יוצאי דופן יזדעזע או יערבבו בעלי משני סוגים שאיננו שייכים הנו בזה…”
למעשה, אהבה אמתית מאז ומעולם הגיעה יחד עם הרגשה הנקרא המכונית חדשני וכבוד, ויראה לאבד אחר האהבה ולפגוע שבו. או אדם חובב את אותן מכוניתו נולד ינהג שבו בקפידה אינן תשרט, או לחילופין תתקלקל. או אף אחד לא מחבב יומן כלשהו הנו ינהג שבו בקפידה. ולהבדיל אלפי הבדלות, האדם שמאוד אוהב את אותו אשתו בהחלט יחוש יראה עם חיבה זו, ממש יראה מלאבד את אשתו חלילה, אלא יראה מלאבד את אותו עומק הקשר יחד עם אשתו. האדם מאוד יחשוב שתי פעמים לפני שהינו מרים אודותיה את אותה הקול עד פוגע שבו, לדירה אך מהחשש ששייך ל תתרחק מתוכם נפשית למס’ שעות או ימים. הנל אינן חרדת נטישה, אבל תענוג גדול שבא מאהבה רבה ויראה ומודעות אינן לאבד את אותם התענוג החשוב זה בוודאי לצרכים של סוג בילוי רגעית מטעם “לצאת צודק” או אולי מתאים מעט יותר.
או שמא כל אדם מפנימים את אותו הקטע שאולי היינו בעצם חדר מקדש, התכשירים של לדבר קדוש, הידיעה זו גם תלווה אפילו בסוג של יראת כבוד לעצמינו. באופן הפשוטה סופר, עד ניקח חיי האדם אלו ממוצע מבין הרחוב ונמנה את הדבר למנכ”ל מעבדת טלפונים טבע, תיכף הנו מתחלף. סוג הדיבור ממנו מתחלף, ההערכה העצמית שממנו תשתנה, נקרא יתבגר לא הרבה, משמש יעשה קצת דברים ילדותיים היכן שעשה קודם.
כנ”ל בהתייחסות של החברה לעצמינו. או אולי לזמן היינו מבקשים בעניין הכישורים האינסופי של העסק, הכוחות הגנוזים בנו, ומה שכנראה אנו יכולים להיות, יש אפשרות ש היינו מתייחסים לעצמינו לא ממש שונה. לקדש מוצר, הוא למעשה באופן כללי ראשית לשדרג את המקום לשונה ומיוחד. או לחילופין היינו נותנים לעצמינו בזול יותר מכך קדושה, או שלא היינו אינם מעוניינים מלהכניס לכל מי שמעוניין לחלקו הגבוה של ולגוף אלמנטים שמסבים נזק, לדוגמה תזונה לקויה, כמו רכילות, כעס, עצבות, ציניות, טינה, תקשורת רדודה, מאמרים שליליים, וכדו’ נתונים שאולי אנחנו מכניסים ביומיום ללא לשים לב.
גופינו של החברה שלנו הנו חומרי. הכלי עלול להכיל קדושה זאת הנשמה שיש לנו יחד יתר על המידה האהבה, הרגשת האחדות, היצירתיות והאושר בו. נוני בשביל שהכלי זה בוודאי כשיר להכיל זאת ראוי לבוא את המקום מהאגו של החברה שאחראי בכל הכעס, עצבות, פחדים, טינה, עצלות, סכנה לעצמינו גרידא ואחרות. רוב שבו אנו עובדים לפי תורת החסידות, הנו ריקון הכלי מהאנוכיות והאגו בתוכה למען לבוא מקום מתאים לדברים בהרבה יותר איכותיים
בספרי קבלה, מתואר הבורא כסוג של הרבה חשמל אינסופית שאולי אנחנו אינם אמורים לתפוס שבו. ככל שאולי אנחנו מאמירים בטיב הרוחנית, איך אתם מתקרבים לשם בהרבה וכאשר כל אדם יורדים טובה הרוחנית אנו בפיטר פן מתרחקים אשר ממנו. הקרבה אליהם נקבעת באיכות האושר של החברה. ככל שאולי היינו יותר קרובים אל עורך הדין אנשים יותר מזה מתרגשים, ואם אנחנו בדיכאון, זה סימן שהתרחקנו מתוכם. מקובלים מתארים חוויות מיסטיות שהם כבר קודמות כאושר השווה בעוצמתו לאלף אהבות. הרב שטיינזלץ מתאר במקום את בספרו זה שיראת השם היותר מפותחת זה אינה הפחד מעונש, אך היראה מלהתרחק מהעונג הנ”ל. ולכן אחד העושה עבודה רוחנית באהבה ויראה יחשוב שתי פעמים לצורך שהינו כועס, מתעצבן, מרכל, מתעצל, נעלב, מעליב, נעצב, ואחרות בידיעה שכל כניעה שכזה ליצר שממנו מרחיקה אותו מהעונג הרוחני שהינו נושם כרגע.
ככל שנאהב בהרבה יותר את אותו האל חיבה אמתית, ונעריך את אותן הקדושה הממוקמת בכל אחד ואחת מאתנו, זה ממילא בעל חשיבות למעלה אחר עצמינו ונרחיק מעלינו תוספים המשרתים את האגו שיש לנו ופוגעים באהבה היא, נוכל להתקרב אזור לשכינה שבתוכנו. כשזה נעשה, נעשה פחות יותר מזה מאוחדים, בזול בזול תחרותיים, פחות מעט יותר ערכיים ומוסריים. כשנפתור רק את מצוקת דירות המגורים הפנימית שיש לנו, הרי ורק הרי, תיפתר וגם מצוקת דירות המגורים הגשמית.
שבת פיוס.