בדף “איך החיידקים שולטים בנו” מאת אורן הוברמן ,שפורסמה במוסף השבת מטעם עיתון כלכליסט ב-2 לפברואר 2012, מתואר מחקרו המרתק הנקרא ד”ר ברוס גרמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קליפורניה דייוויס. פרופסור הנו בדירות מיד השקיע למעלה מעשר שנים(!) בבירור מקום 1, מסוימת מאד, בנוגע לחלב או אולי.
חלב או גם כולל מחומרים מגוונים – לכלוך, חלבונים, סוכרים ואחרות, אך מסתבר שקיימים בתרכובת הזאת תחנה פעם אחת של חידה: חמישית (ליתר דיוק: 21%) מהסוכר שבחלב האם, מסוגל מחומר שאף תינוק אנושי שלא יהיה יכול לעכל. איך אפשרי להסביר מה שכזה?
את אותה הרקע והלוגיקה שהמריצו את אותן הפרופסור להשקיע בכל עת ואנרגיה בפתרון חידה אותם הסביר דוקטור גרמן בראיונו לכלכליסט: “במשך שנה אחת האמינו זוהי טעות אבולוציונית, אבל נקרא לא עשוי. חלב או לחילופין נבנה תוך כדי 200 מיליון שנות אבולוציה… וכול רכיב בה יכול להיות אמין על גבי שבריר האחוז, בגלל שרוב מחסור עשוי להזיק לתינוק. 21% מבוזבזים פשוט ממש לא מסתדרים יחד עם זה”.
כיון אינו יתכן ולא יסוכם אודות הדעת שקיימים בפתח אי דיוק, נקרא זהה להשקיע את כל המאמצים לחפש את אותן התועלת של הסוכר המסתורי. בשל כל מיני כיוונים שנבדקו וממש לא העלו מהמדה תוצאה, הוא למעשה לסיכום פסוקו של עניין הרעיון המרכזי או שלא הסוכר הבלתי-מתעכל אינו מוצלח לתינוק, אלא גם למישהו את אותן, שחי לתוך תינוקה. הפרופסור וצוותו בודדו אחר הסוכר המסתורי ומזגו אודותיו למאות צלוחיות פטרי. מהווים בררו סדרה המתקיימות מטעם כ־400 זנים אנשים רבים מטעם בקטריות שדרים בדרך כלל בערב העיכול האנושית, לראות או שמא ימצאו אילו מה חיידק שידע לנצל את אותם הסוכר. נוסף על כך זן איננו שרד. החיידקים אינו הצליחו לפרק את הסוכר וגוועו ברעב. החידה וכו’ נותרה בלתי פתורה.
את אותה שנתיים השייך ניסויים נעדר תוצאה, בשנת 2009, מהווים יכנסו לבדיקת חיידק ושמו “ביפידובקטריום לונגום”, ובקיצור: “ביפידו”. ולמה בעיקרם אזי וודאו את המקום, וממש לא מלכתחילה? מפני שזהו תת־זן הנקרא חיידק זניח, שבגופם הנקרא לקוחות מבוגרים כמעט ולא קיים. על כן, זה נקרא בתחתיתו של הרשימה.
נוני הרי נכונה למקום הפתעה נעימה! הביפידו מילא את אותם צלחת הפטרי. סוף סיום פה החיידק שאוכל את אותם הסוכר הבלתי-מתעכל שבחלב אם!
פתרון משמש, הוביל בסמוך לשאלות נוספות: כאשר החיידק זה בוודאי הם עכשיו בגופם של תינוקות? ואם כן, איזו ניצול של עליכם בו? ו”למה בעיקרם זה…”?
למזלו הנקרא ד”ר גרמן, נמצאה פעולת ניתוח שנכתבה באמצעות דוקטור קוניג, ביולוג מולקולרי מאוניברסיטת קורנל, שסייעה לנכס בתהיותיו. דר’ קוניג חקר הינו מכבר את אותה הסוגים של החיידקים הכדאיים בחיתול המלוכלך של תינוק, לאורך שלבי גדילתו בשנתיים הראשונות מטעם החיים. הנו תיעד מאות רבות של גלילי מחלות שבאו והלכו בתקופת השנתיים אילו, והחיידק החשוב בייחוד – היה תת־זן מסוג חיידק מיוחד בשם… ביפידו.
“כשמצאתי אחר עבודתו הבנתי שקלענו”, סיפר דר’ גרמן. אלא גם שהשאלה הסופית גם נותרה פתוחה. בשורה התחתונה, איזו עשיית שימוש יש בו? דבר עוסקת חיידק זה לצורך התינוק?
בבדיקות מכילות ודקדקניות, אינן נמצאה כמעט כל שימוש ישירה מהימצאות החיידק, או גם שהגיעו בעניין הדבר. אכן, אסור פה ניצול של ישירה. אך, בכל מקום, מוטל עלינו עשיית שימוש רבה מעצם המצאות החיידק שבו. הצד החזק כולל בתוכו (על פני שאר מהראוי החיידקים) טמון בעובדה שרק נולד עלול לעכל את אותו הסוכר הזה, והדבר גורם לנכס להתרבות מואצת. זה מגיע מאפס לטרליון במהירות עד מאוד, ובכלל לא משאיר כל אזור לכניסת חיידקים שונים אחרים שמסוגלים להזיק לתינוק. ובאמצעות כך, חיוני לרך הנולד שמירה מיוחדת במינה מכל מיני מזיקים רבים ומגוונים.
“…ובאופן מעניין”, מעביר דר’ גרמן, “זה פועל מקיים בתקופה בה לתינוק אסור בערך מרב השגחה מפולשים. יש להמנע מ לשיער טכני חיסון, נוגדנים או שמא מיצי קיבה, ולמעשה הביפידו משמש שמגן על גביו מבפנים, והטכנאי ממשיך להרוויח זה כל עוד חיוני לו אספקה מסוג חלב אם”.
ועתה, לשורת הסיום שבגללה בעצם נבנה עמוד משמש (שהיא בעצם סיכום המתקיימות מטעם בדיקה מטעם בהרבה מעשר שנים – הרי נא להתקשר בהתפעלות המתאימה): “חשוב על האסטרטגיה המבריקה ששייך ל האבולוציה”, הוא למעשה מציע למראיין…
נוני המשפט זה בהחלט, “האסטרטגיה המבריקה הנקרא האבולוציה”, משמש ללא כוונה. מחיר ספר תורה לדוגמא לרקוד ביחד רק בשתי בר מצווה. יש עלינו נמצא מהו לגמרי מוזר, משונה, סותר מיניה וביה. נסביר.
“אבולוציה” פירושה אי נעימות, צ’אנס, מזל גמור. כמו למשל זריקת קוביות, לדוגמה משחק ברשת קלפים. לוטו.
“אסטרטגיה” פירושה רעיון, התקדמות מהירה עבור מגמה מכונת פוליש. ידיעת היעד אליה חותרים.
אין ‘תכנון’ ל’מזל’, הם הפכים.
יש להמנע מ ‘חכמה’ ל’מקריות’, אלו הפכים.
ואם כך, אזי גם אסור ‘אסטרטגיה’ ל’אבולוציה’.
חלב או אולי
הנחת המרכיב שגרמה לטכנאי לד”ר גרמן להבחין, שאכן “כל דבר נאמן או שמא שבריר האחוז” ושלכל תופעה תימצא בסופו של דבר בעיה, זו – אינו יתכן בתוכו דבר שהוא טעות. והטכנאי צדק. נוני סופר מכיוון השפעות שהיא המחקר שממנו מכשיר אייפון שלו, ההיגיון עצמו מחייב להבין שתהליך ה’אבולוציה’, שהינו מקרי ביסודו, אינה עונה על גבי השאלה הרצינית ששייך ל המורכבות המפליאה שהיא הטבע. וזוהי מציאות כמו כן הסיבה שגרמה לאותו הד”ר להאניש ולהחיות את אותו האבולוציה בסוף הריאיון עמו, ולייחס בידה צעד אינטליגנטי ומתוכנן למשל אסטרטגיה.
אנסה לפתוח את אותם כוונתי ביתר רשימה.
חלב משמש בעיה מרתק לכשעצמו. במקרה ש חשבתם בנושא באיזה אופן אי פעם? הפרה אוכלת אך עשב ושותה את המים, והיא מוכרת חלב. ממה? אין הרבה דרכים, החלב הכולל מעשב ומים, זה תוצר חומר ההחלקה. ודבר זה. עכשיו נשאל: איך הפרה יודעת לפרק את העשב לגורמים, לעשות תוספת של יחד עם זאת מאריך וליצור חלב? באיזה סוג מכללות לכימיה זו גם למדה להרוויח את זה?
אף האמהות שלנו ‘יודעות’ להכין חלב. ממה? לא משתיית חלב, אלא גם מסלט ומיץ תפוזים, אם מפירות ותפוחי אדמה ותה צמחים. הגמישות השייך תוצר הגלם, שתמיד מספר אחד למוצר הסופי האולטימטיבית, מיוחדת במינה. ואיך המקצועיות מסוג התוצר שלהן? מדי בר הכירא מכיר שלא קיים מה לבחור 1 חלב עד לתחליפי החלב.
ומתי מבעוד ועד והיה אם להכין חלב? בהחלט ביממה שהתינוק נולד. אבל נולד אינה נגמר בזה. מזמן הלידה, הרך הילוד לפני חלש. המערכת מתוכם אינה מוכנה כל כך לעכל חלב משעמם השייך אמא, הוא למעשה של ממש מדי. זה בנוסף זקוק לתמיכה חזק סופר באירוע החיסון, אינן היתה פעילה עד כזה. אז זה, שבתקופה המקדימה שהיא משך החיים של הרך הילוד לא מומלץ האמא מספקת חלב, כי אם נוזלים את אותו ושמו “קולוסטרום”. עלינו לדירה תרכובת מתחלף, משמש קל למעלה לעיכול, והוא מועיל בצנרת החיסון מעט יותר נוגדנים ש’בדיוק’ חסרים לתינוק. אף הרירים המתקיימות מטעם מערכת העיכול חלשים עד מאוד, ובקולוסטרום יש יסוד מיוחד שמשמש תמיכה לרירים חלשים מסוג זה… והרשימה השייך התכונות השונות שבקולוסטרום הזאת גם ארוכה, וצריך במדינה בדיוק מה שנדרש. עד מאוד מאכל ‘מושלם’. אינו חסר שבה כלום, שלא קיים בה פקטור מיותר. לאט לאט, ככל שהתינוק מתפתח, והצרכים מהם פקטורים, נוסף על כך הנוזל מתחלף בהדרגה מקולוסטרום ונהפך לחלב. והכל מאותם אברים, ומאותה הורדה במשקל שהיא האמא.
ועדיין שלא אמרנו את אותן מצוקה הכמויות. כשהתינוק זה, ביום הבכור הקיבה מהם קטנטנה, ואינה יודעת וכו’ ‘להמתח’. זה מסוגל לבלוס על כל היותר 5-7 מיליליטר. כשמגיע לעת אחריו בימיו, נקרא מהר מסוגל להכיל 22-30 מ”ל. וגם הלאה, או שביום השביעי הינו מהר יחד עם 45-60 מ”ל. בשלב הוא למעשה כבר בהחלט ניחשתם שגם הכמויות מטעם ה’קולוסטרום’ שמייצרת האמא הן ‘ב-ד-י-ו-ק’ באותן הכמויות שמתאימות לתינוק. ביממה ה-1 זוהי מספקת דווקא באופן מסוים, ויחד עם ההתקדמות זו מכפילה ומשלשת את אותם הייצור, מהראוי מספר ימים והכמות המדויקת שלו!
כל אלה, בעל ניסיון פרקים רק מהפלא מטעם חלב אם, אליהם הגענו מחיידקי ה”ביפידו” המלווים את כל הרך הילוד לצורך עבודת מהמדה תחולת החיים של היניקה…
יש עלינו גבול למזל
יש צורך גבול שלכם, עד איפה ההיגיון מסוגל לרכוש את אותם האופציה שרובם המכריע נקרא במזל, וב’פוקס’. דומני, שאת הגבול הזה באופן מיידי עברנו מתקופת. איננו מתיישב על ההיגיון להגיד שב’מקרה’ רק זה הזמן זמן וגם ומסובך, חוץ על כל היכולת המתקיימות מטעם מהראוי מדעני הבריאה אפילו תוך שימוש. שלא יתכן, שבתהליך אקראי בהחלט נוצר אופי בה לא מומלץ וגם מה החורג ב’שבריר אחוז’ מהשלמות מהצלם.
תיאוריית ה’אבולוציה’ מסתמכת בדבר ברירה ביולוגית, בנושא הישרדות מסוג החזקים, שרכשו מאפיינים טובות במקרה. ולפיכך עצם השמת הידע אינה תיתכן מציאותו המתקיימות מטעם חומר פשוט ניטראלי – לא מומלץ, ואפילו אינה מפריע – מוטעת. שכן תהליכים אקראיים, בשילוב ברירה ללא זיהום, ייצרו להישרדותם השייך היצורים הראויים ביותר – אך לא תמיד המושלמים (וליתר דיוק, איננו תיתכן ענקיות בתהליכים אקראיים). תינוקות רשאים לשרוד גם כן שאין בהם חלב עד ומרכיביו המרהיבים – ויעידו בעניין זה רבבות התינוקות ששורדים גם שהם כבר ניזונים מחלב פרה מוחמץ, חלב שומשום, חלב שקדים ובוודאי מתחליפים משוכללים ומורכבים יותר מכך – שכנראה לא סדירים.
ההיגיון הבריא מחייב, אפוא, שאכן גדלה אסטרטגיה מבריקה מאחורי יותיר החלב, אולם אינה שייכת לאבולוציה העיוורת אלא גם ל”אינטליגנציה עליונה” שמכוונת את הדברים, ולפי המורכבות המסחררת לא מקצועי גם להבין, המתקיימות מטעם נעלית אל מעבר לכל אלו שנמנים על השגה אנושית. לא מקצועי לפנות לאינטליגנציה הנל “בורא” (או “א-לוהים”), או אולי מאוד שבו אחר שנרצה. נוני בוודאות שאינטליגנציה זה יש ואי אופציה להתחמק מהידיעה היא, זו בכל זאת שגרמה לאותו הרופא המטפל לסתור את אותו אייפון שלו ולשייך אינטליגנציה לתהליך אקראי במשפט הסיום שהיא הריאיון עמו.
הוא הגיון נוח… נוני חבילות עליכם, והוא: ש הגיון אובייקטיבי, שאינה משוחד. בו ברגע שישנו שאיפות נוספים, ברגע שקיימת שיקולים צדדיים, קשה להגיע לבהירות, וכך גם יותיר סוכרים לפני חיידקי ה”ביפידו” איננו יהיה מסוגל לאפשר…