Uncategorized

מהמחיר הריאלי מדינתנו – קבוצה אחת ענקית.

לקראת 5 קיימת, מזמן ביקור בארץ, פקדתי אחר חדר הקברות הצבאי בהר הרצל, למען להביע את כל הוקרתי למשפחות שהקריבו כזה המון אודות הגנת עמי ומולדתי.

אחד מן החיילים במקום שסיפור הזמן ומותו מילא ההצעה השראה, נולד תמר נתניהו, אחיו מסוג ביבי, שמסר רק את נפשו אודות הצלת יותר מ-100 יהודים שנחטפו בידי מחבלים והוחזקו כבני ערובה באנטבה, אוגנדה. נקרא קרה ב-4 ביולי, 1976. הייתי אזי ילד קטן, במחנה סתיו, וכשהתפרסמה ההכרה על גבי ההצלה, רקדנו וחגגנו. באותה זמן ממש לא הבנתי את כל כוח האירוע, נוני בעלי הזמן קראתי עליו לרוב, והוקסמתי ממסירותו העזה הנקרא יונתן לחייליו – מסירות שהביאה את הדירה לשאת בעול תשלום אחר המחיר הנורא מכל.

האמת זו שהר הרצל מוצהר בחיילים ששילמו את אותן המחיר הנורא מכול, ולכולם אני בהחלט חב הכרת המוצלח תהומית, אך הממוקם על יונתן קראתי כל די הרבה, שהרגשתי שאני חשוב לפקוד את קברו בזהירות.


גשם אפשר טפטף בשעה שהגעתי לנכס, ואפילו לא היתה בכל שיער נפש חיה. התחלתי להסתובב בהר, מעוניין למצוא את מצבתו מטעם נתניהו, בלי צל מטעם דבר מה היכן לעלות. ואז ראיתי משני חבר’ה יש במקום: אף אחד לא גרף עלים איננו הרחק ממני, והשני עשה אומנות יומיומי בריחוק מקום שתי טרסות מעלי. פניתי לתוך בני האדם שעבד לצדי ושאלתי “סליחה, אדוני. הייתי מחפש את כל הקבר מטעם יונתן נתניהו. או שלא אם ברשותכם דבר מה ממה הוא?”

“דני!”, הוא למעשה קרא אל צלח חברו שבמעלה ההר.

“אה?”, קרא דני פעם נוספת.

“איפה יוני?”, הינו צעק אליו.

הייתי נבדק בכל שיער המום. ‘איפה יוני’?! דבר, על מנת השם שלו, הוא למעשה נועד להבחין על אודות אילו שרה אנחנו מדברים?!

אך דני איננו התבלבל לרגע: “שמע”, הוא קרא לעברי, “אתה ממשיך לא עקום או שמא תם הטכניקה זה, יכול לעלות שבו במדרגות, לוקח ימינה, ושם, לאחר אי אלו מטרים, תמצא אחר יוני”.


צעקתי “תודה!” ויצאתי עקב הוראותיו. עם תום זמנים ספורים הנו עמדתי מעבר מצבתו של סא”ל יונתן נתניהו שנפל בתוך ב”מבצע יונתן”.

אמרתי 9 פרקי תהלים, למדתי מספר משניות, ובכל הזמן זה בטח הייתי ממש לא מפסיק להניח על גבי השיחה הנפלאה הנקרא נספח צריכים להיות. השאלה “איפה יוני” בטח נשאלת כמה מאות פעמים ביום אחד בכל ישראל, מבחינת חבר או אולי קרוב־משפחה, עבודה וקיימים. עכשיו, בהר הרצל, הוא סיפור רק את כולו. נוני לא ניתן להדרש על אודות האופן שבה שני החבר’ה האלו דיברו בעניין תמר נתניהו, באהבה ובטבעיות, כאילו נקרא ידיד קרוב שיצא זמן לעשות קפה. הוא נעשה, אפילו אחרי מותו, מקום מתאים מהחיים של הדודים.

כשהגעתי לאחר מכן הסביבה לאחי אבי, הגר בירושלים, וסיפרתי לנכס אחר הסיפור, זה סיפר לי סיפור פרילנסר.

נקרא טייל מספר ימים כל מי בצפון הארץ, כשעבר בתוספת ל חצור הגלילית וראה שלט המפנה לקברו השייך חוני המעגל, התנא הנודע במסירותו ובקרבתו לא-לוהים. ככה מראה עליו הגמרא (תענית כג, א):

פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
שָׁלְחוּ לְחוֹנִי הַמְּעַגֵּל: “הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים”.
הִתְפַּלֵּל, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים.
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ […] אָמַר לְפָנָיו: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבַּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ!”.
הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. […]
אָמַר: “לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי! אֶלָּא גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת!”.
יָרְדוּ בְּזַעַף, עַד שֶׁכָּל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא־פִּי־חָבִית. […]
אָמַר לְפָנָיו: “לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי! אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה!”.
יָרְדוּ כְּתִקְנָן, עַד שֶׁעָלוּ כָּל הָעָם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. […]

שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: “אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ נִדּוּי […] אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ, שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ, כְּבֶן שֶׁמִּתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ”.

אבי בא לקברו של חוני המעגל. נקרא נטל ספר תהלים והחל להתפלל. נמכר בשם שָקט. לפתע נתמלא האויר בניחוח עז שהיא אפטר־שייב. קניית ספר תורה משקפי שמש חמות על מצחו ומפתחות מרשרשות בעניין מכנסיו, מיוצר גבר אל הרצפה, עלה נוסף על כך נולד ספר תהלים ועמד לשחרר להתפלל, ואז צלצל הטלפון הנייד מהצלם.

אם כן, מתברר שהלה אף אחד אגודות, ושעִסקה משמעותית עשויה להיסגר בקרוב. “כן, כן!” הוא למעשה הכתיב הוראות במכשיר הטלפון, “תגיד להם שדבר זה נדרש להיות באופן קבוע היום!”.

כעס יתאפשר לכם התחיל לנוע במעלה גבו שהיא אבי. הוא רצה להתפלל בנחת, ושיחתו הערה ששייך ל האיש זה בהחלט היתה פולשנית בעצם. למרבה המזל ניווכח שגם אשת החברות שלנו הרגיש בזה, בגלל בסיום שניה הוא אמר “טוב, שמע, אנ’לא כשיר לדבר נמצא, אני בהחלט שיש להן חוני”.

קניית ספר תורה עם חוני”?! הוא למעשה מדבר על אודות התנא זה בטח כאילו הוא חברו הקרוב ביותר.

יוני וחוני חרוזים עם רק בשמותיהם. המחויבות העמוקה ששייך ל אנחנו מהם לאחֵיהם ולארצם היא החורזת הנל בעזרת. שני גיבורים ש הצילו את כל בני הנכם, האחד מִטֶּבַח והאחר ממוות ברעב ובצורת.

וכשאתה מקיימת כזה דבר, בעלי מדינה מתייחס אליך כאל בן קבוצה.

או גם תם מדי הדורות.