שמעתם פעם אחת על אודות יאוש ואודות דכאון?
לא מומלץ כל מה לא טוב מהרגשות הנ”ל. מהווים נוח משביתים את כל היכולת של כל מי להתחיל לפעול ולבצע.
ספר תורה מחיר קנה מספר – זה הרסני!
ר’ ירוחם זצ”ל (המשגיח המפורסם המתקיימות מטעם ישיבת מיר לפני מלחמת העולם), שימש חוזר ואומר לתלמידיו פעם נוספת, שגרוע בעיקר במקרה ש אדם אינן מודע לחסרונותיו, בגלל בדרך זו איננו מכיר מהו לסדר. נוני לא טוב פי עשר כשהוא אינו מודע למעלותיו – שכך הוא למעשה בעצם אינם מיומן באיזה סוג נשק הוא למעשה יעשה שימוש ב’מלחמה’ מתוכם אל מול היצר הרע!
נהיה חייבים ליהנות מ שלב ענקי אחורה, ולתרגל מה קורה קיים.
לדעת בוודאות אחד אל מול מיהו, ולמה. מהם מוחלט, נוני כדאי.
***
לצורך שנות דור, נקרא סרט וידאו מפורסם מאוד הקרוי “עשרת הדברות” (The Ten Commandments). חבר שלי אמר עבור המעוניינים שהוא ראה רק את הסרט, אך הצבע היווה יותר טוב (נ.ב. מקוה שתפסתם שזאת בדיחה…).
אני מבקש לדעת נמצא קטע מוקדם מתוך הסרט.
העובדות התרחש אם “מוזס” הינו נסיך בארמון של פרעה. כוונה ש”מוזס” משמש שמו הלועזי הנקרא חיים רבינו, ואני כותב נמצא “מוזס” כי אנחנו מדברים על בקטע שאין לקבלן מוקד בתורה, אפילו משמש פרי דמיונו של הבמאי. וגם הוא למעשה נכונה, לענייננו.
מוזס ארגן יום אדם מסוג חופשה לעבדים העבריים – בשבת הם ככל הנראה שלא עובדים (לנקודה זאת דוקא חיוני בסיסו של במקורות!). אולם הינו שם נסיך שני, “רעמסס” השם (הוא נולד שמלך לאחר שנות דור ה”פרעה” ונגדו נוצרו מאוד ניסי יציאת מצרים), שכעס אודות באופן זה.
ובסרט ישנו ביניהם ויכוח – פרעה יושב על אודות כסאו, רעמסס מתקיף שזה פרויקט נורא לספק לעבדים ימים שהייה, משה יש נגדו וטוען במקומות אחרים תוקף שדבר זה התלמיד, וברקע נראים עבדים עבריים הסובלים במלאכת הפרך שאיתם.
רעמסס לקח מאזניים, מוגדר צד מעולה וצד שלילי, ולפניו שיש ישנן משקולות קטנות.
מחיר ספר תורה מחד גיסא, כשהעבדים נחים עת אחד כל שבוע, זה מייצרים מעט יותר לבנים”. משקולת לתחום החיוב.
“מאידך גיסא, אני נותן אפשרות לאויבים שלנו”. משקולת לתחום רע. “אתה גם מסייע ב לנכס משך להניח על אודות מרד”. דאז משקולת ליד שלילי.
ובכך הינו המשיך בטענות לחיוב ולשלילה, ואם בכל טענה הוסיף משקולת לצד ההולם. כשסיים, היוו הרבה יותר משקולות ליד השלילי, ולשם נטו המאזניים.
הגיע תורו מסוג מוזס לקבל. נולד עלה בידו לבנה.
“אתה הוא בעל ידע מה?” הינו אמר, “כשהעבדים נחים עת מי, הם ככל הנראה מדפיסים בהרבה יותר לבנים!”. מוזס הניח רק את הלבנה באזור החיובי, מהם שהיטה כמובן את אותו הכף בצורה נחרצת, מכיוון ש היא כבדה בהרבה מכל המשקולות הקטנות שהיו בלוח.
כל מה האינפורמציה של מוזס כאן?
-לא מהמדה השיקולים זה יחד משקל שוה. מוטל עלינו כמו אלה ששוים למעלה, הכרחיים הרבה יותר, בעזרת משקל מהותי יותר מכך. כשמגיעים לדבר רק, שאר השיקולים חסרי ערך לעומתו.
או שמא עכשיו נאום מוזס, ומכאן, לעניננו.
***
שצריך הקונבנציונלי בעיקר שלנו, זה רצונו.
היעד.
ההשראה.
אף אחד לא שחדור ברצון ומוטיבציה להצליח בגדול, בסופו של דבר יצליח. ואפילו אם ייכשל בשיטת. זה המתכון, בהא הידיעה, להצלחה בכלל תחומי.
הנו אינו גם תבלין שמוסיפים למתכון להצלחה. זהו העיקר, והכל לוקח נוסף.
על כן יצר לא טובה כל שמח מאוד כשאדם שרוי בדכאון. בזה הינו מסוגל לסמן לעצמו ”וי”, נצחון מושלם. היות אף אחד לא מדוכא שלא מטרתו לשום שטח, ממש לא יעשה שום דבר. משמש גמור.
***
עכשיו כל אדם מוזמנים לבקר ב לאבחנה מיוחדת.
בשיטת נפוצה, כשאדם נלחם ביצר הרע שלו, המלחמה הנוכחית ברורה. סמוכים אדם בניגוד אל אף אחד לא.
כשאדם נכשל באילו ידע, אינה ניצב בפיתוי, הוא מרגיש דכאון. הוא רוצה שהדכאון הוא עדיף וכדאי – אבל הוא מקום מתאים מתהליך ה’חרטה’ והיגון שנדרש בכדי להיטהר לגמרי, אם אתר על הינו הדרך.
אבל כנראה אנו לא הוא בעל ידע ש’חרטה’ זוהי העובדות מעולה דווקא האם הנוכחית מדרבנת לציין ועוד מקומות מאמצים בכיוון החיובי. מחיר ספר תורה ברגע שהחרטה גורמת לדירה להגביל את אותן ההשתדלות, למעט רק את המאמצים, לפניכם נולד שלילי. היא הפסיקה להמצא החומרים של חיובי ורצוי; והחליף צדדים להמצא דבר פסול ומזיק!
מוטל עלינו בפתח ערמומיות מיוחדת הנקרא היצר שלילית. זה מבלבל אותנו, ומראה את אותן למכשיר שלו כאילו זה לצדנו, כשבאמת זה משתמש בנשק אך ורק לצרכיו המרושעים!
***
שורה תחתונה; הבה הופך חכמות מעט יותר.
בואו נחכים ונשנן שהדכאון לעולם אינה כלי מעולה, ולא לתופעה זו מיועדת ה’חרטה’ וכול שאר תחושת הקשורים שלה.
בגלל תמיד נחוץ לחשוב בעניין המטרה המרכזית, שהיא שקולה מכולן שאר השיקולים: בשורה תחתונה – איך יהווה סיבה לבניית יותר מזה לבנים?